בגיל 19 חוויתי טראומה בריאותית שטלטלה את עולמי ושינתה את מסלול חיי. צומת הדרכים הזו בחיי הפכה למאין מגנט עצום רב גרביטציה שממשיך להכתיב את מסלול חיי, כחקירה בלתי נלאית לחיפוש אחר מזור וריפוי. י המילה טראומה מרתיעה וגורמת לאנשים להתכווץ. עבורי זה מרפא ללמוד ולהבין, לשנות את הפרדיגמות, לעדכן את הנרטיב ולגלות את האפשרויות לריפוי. י בחרתי להקדיש 30 ימים להעלות ציטוטים ומידע ממומחים לריפוי טראומה: טראומות אישית, טראומה בין דורית, טראומה קולקטיבית. י מהו הפיל הלבן הבלתי מדובר בחדר: מה אנחנו מרפאות כשאנו רוקדות? רוקדים? י * הטראומה מנתקת אותנו מעצמינו מנתקת אותנו מתחושת ערך עצמי מנתקת אותנו מלחיות ברגע העכשווי איך הריקוד, התנועה המודעת, מרפאה? י לנוע ולרקוד מחבר אותי חזרה לגוף, חזרה לעצמי. אני רוקדת ומודעת לתחושות שלי. כשאני רוקדת טווח של רגשות עולה בי. אני מתעוררת למה שמתחולל בפנים, בעולמי הפנימי. י תנועה מודעת מחברת אותנו לעכשיו, למה שמתחולל בגוף ברגע הזה. י ריקוד משנה מצבי תודעה והינו מזור רב עוצמה ורב מימדי (לגוף, לרגש, לתודעה ולנשמה). י המשאלה והשאיפה שלי היא שטראומה וריפוי טראומה יהיו שגורים בשיח יום יומי ויעלו על סדר היום כחלק שגור בשיח נורמטיבי. אצל כולם. י